ניקוי חניון בבניין משותף – למה שטיפה רגילה לא תמיד מספיקה?
חניון הוא אחד השטחים הגדולים ביותר בבניין – ולעיתים גם אחד המוזנחים ביותר.
עוברים בו כלי רכב מדי יום, נכנסים איתם אבק, חול ובוץ, מצטברים סימני צמיגים, ולעיתים מופיעים גם כתמי שמן ונוזלים שונים.
ועדיין, בבניינים רבים הטיפול בחניון מסתכם בפעולה אחת:
פותחים מים ושוטפים.
התוצאה יכולה להיראות טובה לכמה שעות.
האבק נעלם.
הרצפה רטובה.
יש תחושה שהחניון עבר ניקיון.
אבל לאחר הייבוש מגלים לעיתים:
אבק שנשאר בשוליים.
כתמים שלא ירדו.
שכבת לכלוך אפורה על הרצפה.
סימני צמיגים.
שמן שלא הוסר.
לכלוך שנדחף לכיוון הניקוזים.
ושלוליות שנשארות באזורים שבהם השיפוע אינו טוב.
הסיבה פשוטה:
שטיפה במים אינה בהכרח ניקוי של הרצפה.
בחניון גדול צריך להתאים את שיטת העבודה לסוג הלכלוך, למשטח ולמערכת הניקוז.
חשוב: לפני שימוש בחומרי ניקוי, שטיפה בכמויות מים גדולות או פינוי נוזלים אל מערכת ניקוז, יש להכיר את סוג המשטח ואת מערכת הניקוז של החניון ולפעול בהתאם להוראות בעלי המקצוע והדרישות החלות על האתר.
למה חניון מתלכלך כל כך מהר?
חניון נמצא במצב כמעט הפוך מלובי.
בלובי אנחנו מנסים למנוע מהלכלוך להיכנס.
בחניון המכוניות מביאות אותו פנימה כל היום.
צמיגים מכניסים:
חול.
אבק.
אדמה.
בוץ.
שאריות מהכביש.
לכך מצטרפים:
אבק מהבטון.
אבק שמגיע מבחוץ.
פיח.
סימני צמיגים.
טפטופי שמן.
נוזלי רכב.
עלים ופסולת.
לכלוך שמצטבר בפינות ובין החניות.
בחניון תת־קרקעי כמעט ואין גשם שישטוף את הרצפה באופן טבעי.
לכן מה שנכנס – נשאר.
שלב ראשון: לפני מים, מוציאים את הלכלוך היבש
זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר.
רואים רצפה מלאה באבק ומיד פותחים צינור.
אבל ברגע שמערבבים כמות גדולה של אבק עם מים, מקבלים בוץ.
הבוץ הזה צריך להגיע לאנשהו.
לעיתים הוא:
נדחף לפינות.
נכנס לתעלות ניקוז.
שוקע סביב עמודים.
נשאר מתחת לרכבים.
מתייבש מחדש על הרצפה.
לכן ניקוי יסודי מתחיל בדרך כלל בטיפול בלכלוך היבש.
בשטח קטן ניתן להשתמש בטאטוא ובשאיבה.
בחניונים גדולים ניתן להשתמש במטאטא מכני או במכונת טאטוא מתאימה.
רק לאחר שהאבק והפסולת הגסה הוסרו, עוברים לשלב הרטוב.
מכונת טאטוא ומכונת שטיפה הן לא אותה מכונה
חשוב לעשות כאן הבחנה.
מכונת טאטוא
מיועדת בעיקר לאיסוף לכלוך יבש:
אבק.
חול.
עלים.
פסולת קטנה.
מכונת קרצוף־יניקה
מיועדת לקרצף את הרצפה באמצעות מים וחומר מתאים ולאסוף לאחר מכן את המים המלוכלכים.
בחניונים גדולים ניתן להשתמש גם במכונות רכובות, שמאפשרות לכסות שטח גדול בצורה יעילה יותר.
במאמר מכונת שטיפה מול שטיפה ידנית בבניין הסברנו כיצד מכונת קרצוף־יניקה שונה ממגב ודלי.
בחניון, היתרון הזה הופך משמעותי עוד יותר בגלל גודל השטח.
למה צינור מים אינו תחליף לקרצוף?
מים יכולים להזיז לכלוך.
קרצוף נועד לשחרר אותו מהמשטח.
אם קיימת שכבה שנדבקה לרצפה, מעבר מים מעליה לא בהכרח יסיר אותה.
זה נכון במיוחד ל:
סימני צמיגים.
שכבות אבק ישנות.
כתמי שומן.
לכלוך שנכנס לטקסטורה של הבטון.
אזורים שבהם כלי רכב עוברים שוב ושוב.
מכונת קרצוף מפעילה פעולה מכנית על המשטח.
לאחר מכן, במכונת קרצוף־יניקה, המים המלוכלכים נאספים במקום להישאר על הרצפה או להידחף אל קצה החניון.
ומה לגבי גרניק?
מכונת שטיפה בלחץ יכולה להיות כלי מצוין – כאשר משתמשים בה במקום המתאים.
היא יכולה לסייע ב:
ניקוי נקודתי.
קירות.
אזורים מסוימים סביב ניקוזים.
לכלוך עיקש.
אבל היא אינה תמיד הפתרון הנכון לניקוי מאות או אלפי מטרים של רצפת חניון.
לחץ מים יכול גם:
לפזר לכלוך.
להעיף מים על קירות וציוד.
לדחוף בוץ לתעלות.
ליצור כמות גדולה של מי שטיפה שצריך לפנות.
לכן השאלה אינה:
"האם יש לנו גרניק?"
אלא:
"איזה כלי מתאים למשימה שאנחנו מנסים לבצע?"
כתמי שמן דורשים טיפול אחר
כתם שמן אינו אבק.
מים לבדם אינם הפתרון הנכון לשומן או שמן.
כאשר מופיע כתם טרי, כדאי לטפל בו מוקדם ככל האפשר.
ככל שהחומר נשאר על משטח נקבובי זמן רב יותר, הוא עלול לחדור עמוק יותר ולהיות קשה יותר להסרה.
בהתאם לסוג המשטח ולחומר שנשפך ניתן להשתמש:
בחומר סופג.
בחומר ניקוי או מסיר שומנים מתאים.
בקרצוף מכני.
ובשאיבת נוזלים כאשר הדבר מתאים.
לא משתמשים אוטומטית בחומר החזק ביותר שנמצא במחסן.
חומר שאינו מתאים יכול לפגוע במשטח או להשאיר סימנים.
"יותר חומר" אינו אומר "יותר נקי"
זו אותה טעות שאנחנו רואים בלובאים.
עובד רואה כתם קשה ומוסיף עוד חומר.
ואז עוד קצת.
הרצפה מלאה קצף ולכן נראה שמתבצע ניקיון רציני.
אבל עודף חומר יכול להשאיר שאריות על המשטח.
לכן עובדים לפי:
סוג הלכלוך.
סוג הרצפה.
הוראות היצרן.
מינון מתאים.
בחניון, בגלל גודל השטח, טעות במינון יכולה להפוך מהר מאוד לכמות גדולה מאוד של חומר מיותר.
ניקוזים הם חלק מעבודת הניקיון
אפשר לנקות חניון מצוין ולהשאיר את תעלות הניקוז מלאות בבוץ.
ואז הגשם הראשון או תקלה במערכת מים מזכירים לכולם שהניקוז קיים.
לפני ואחרי שטיפה משמעותית כדאי לבדוק:
האם פתחי הניקוז פתוחים.
האם התעלות מלאות בחול.
האם יש פסולת על הרשתות.
האם מים מתנקזים.
האם קיימת שלולית קבועה.
ניקוז אינו המקום שאליו פשוט דוחפים את כל הלכלוך.
כמות גדולה של חול ובוץ יכולה להצטבר בתעלות ולפגוע בתפקוד שלהן.
שלולית קבועה אינה בהכרח בעיית ניקיון
זו נקודה שמתחברת ישירות למאמר שלנו על בדק בית לרכוש המשותף.
נניח שלאחר כל שטיפה נשארת שלולית באותו מקום.
אפשר לבקש מעובד הניקיון להעביר מגב.
ושוב מגב.
ושוב.
אבל אם המים חוזרים להצטבר בדיוק באותה נקודה, ייתכן שהבעיה בכלל נמצאת ב:
שיפוע הרצפה.
ניקוז.
תעלה.
ביצוע הבטון.
או תכנון השטח.
בבניין חדש, תופעה כזו יכולה להצדיק בדיקה ואף להתחבר לנושא של אחריות הקבלן על ליקויים ברכוש המשותף.
לא כל מים על הרצפה הם באשמת מי ששטף אותה.
מתחת למכוניות – המציאות של חניון פעיל
אי אפשר תמיד לפנות את כל החניון.
וזה יוצר בעיה אמיתית.
המכונה יכולה לנקות:
מעברים.
שטחים פתוחים.
נתיבי נסיעה.
אבל מתחת לרכבים ובין חניות נשאר לעיתים לכלוך.
לכן אם רוצים לבצע ניקוי יסודי באמת, כדאי לתכנן מראש.
לדוגמה:
להודיע לדיירים מראש.
לנקות אזורים בקבוצות.
לבקש פינוי של אגף מסוים בשעות מוגדרות.
לעבוד בשלבים.
כך ניתן להגיע גם לשטח שבדרך כלל מוסתר.
למה ניקוי חניון צריך להיות מתוכנן?
בניגוד ללובי, אי אפשר פשוט להתחיל לעבוד בלי לחשוב על התנועה סביבנו.
בחניון יש:
מכוניות נכנסות.
מכוניות יוצאות.
הולכי רגל.
שער חשמלי.
רמפות.
אזורים עם שדה ראייה מוגבל.
עובד שמפעיל מכונה נמצא למעשה בתוך נתיב תנועה.
לכן לפני העבודה צריך לחשוב על:
שעות העבודה.
סימון האזור.
אפוד זוהר.
שילוט.
חסימה זמנית כאשר נדרשת.
תאורה.
תיאום עם הדיירים.
המטרה היא לנקות את החניון בלי ליצור סיכון חדש.
רצפה רטובה בחניון יכולה להיות מסוכנת
בחניונים קיימים לעיתים משטחים חלקים יחסית גם כשהם יבשים.
כאשר מוסיפים:
מים.
חומר ניקוי.
שמן.
החלקה יכולה להפוך לסיכון גם להולכי רגל וגם לכלי רכב.
לכן לאחר ניקוי חשוב:
לשאוב עודפי מים כאשר ניתן.
לא להשאיר שלוליות מיותרות.
לסמן אזורים רטובים.
לעבוד באופן שלא משאיר שכבת חומר על הרצפה.
אחד היתרונות של מכונת קרצוף־יניקה הוא היכולת לאסוף חלק גדול ממי העבודה תוך כדי הניקוי.
ומה לגבי קירות ועמודים?
חניון נקי הוא לא רק רצפה.
לאורך הזמן גם הקירות והעמודים צוברים:
אבק.
סימני צמיגים.
שפשופים.
קורי עכביש.
כתמי מים.
אין צורך לשטוף את כל הקירות בכל ביקור.
אבל בניקיון יסודי תקופתי כדאי לעבור גם על:
עמודים.
פינות.
דלתות.
שלטים.
ארונות.
אזורי כניסה למעליות.
מעקות.
שערים.
ההבדל בין חניון שנראה "שטוף" לבין חניון שנראה מתוחזק נמצא הרבה פעמים בפרטים האלה.
חניון נקי עוזר גם לזהות תקלות
זו נקודה מעניינת.
כשהחניון מכוסה באבק ולכלוך קשה לראות:
נזילה חדשה.
כתם שמן מרכב.
מים מצנרת.
סימני חלודה.
סדק.
שינוי במשטח.
אחרי ניקוי יסודי הרבה יותר קל לבצע ביקורת.
לכן ניקיון ותחזוקה מונעת משלימים זה את זה.
רצפה נקייה אינה רק יפה יותר.
היא מאפשרת לראות מה קורה בבניין.
כל כמה זמן צריך לנקות חניון?
אין מספר אחד שמתאים לכל בניין.
חניון של 20 כלי רכב אינו דומה לחניון של 150.
צריך להתחשב ב:
מספר הרכבים.
גודל השטח.
האם החניון תת־קרקעי.
כמות האבק.
עונת השנה.
עבודות בנייה באזור.
סוג המשטח.
רמת הניקיון שהבניין מבקש לשמור.
לכן כדאי להפריד בין:
תחזוקה שוטפת
איסוף פסולת.
טיפול בכתמים חדשים.
ניקוי אזורי כניסה.
טאטוא לפי הצורך.
ניקוי יסודי
טאטוא מכני.
קרצוף.
שאיבת מים.
ניקוי תעלות.
טיפול בכתמים.
ניקוי פינות ושוליים.
לא חייבים לבצע ניקוי יסודי בכל שבוע.
אבל גם לא נכון להמתין עד שהרצפה משנה צבע.
חניון בבניין חדש
בחודשים הראשונים לאחר האכלוס חניון יכול להתלכלך במהירות בגלל:
בעלי מקצוע.
עבודות בדירות.
קרטונים.
אבק בנייה.
כלי רכב מסחריים.
הובלות.
זה גם הזמן שבו כדאי לשים לב לכך שחלק ממה שנראה כמו לכלוך הוא בכלל שאריות בנייה.
צבע.
מלט.
חומרי איטום.
שאריות רובה.
כאן חוזרת ההבחנה מהמאמר ניקיון שגרתי לעומת ניקיון לפני אכלוס.
ניקוי של פסולת ושאריות בנייה הוא עבודה אחרת מתחזוקה שוטפת של חניון שכבר נמצא בשימוש.
דוגמה מהשטח
בחניון של בניין מגורים הרצפה נשטפה אחת לתקופה באמצעות מים וצינור.
מיד לאחר העבודה המקום נראה נקי יותר.
אבל לאחר הייבוש נשארה שכבה אפורה באזורים שבהם הייתה תנועה רבה, ופינות החניון נשארו מלאות חול.
בניקוי היסודי הבא שונתה שיטת העבודה:
תחילה בוצע איסוף של הלכלוך היבש.
לאחר מכן טופלו כתמי שמן נקודתיים.
ורק אז בוצע קרצוף מכני ואיסוף המים המלוכלכים.
התוצאה הייתה שונה לחלוטין – לא משום שהשתמשו ביותר מים, אלא משום שכל שלב טיפל בסוג אחר של לכלוך.
מה אפשר ללמוד מכך?
לפעמים הבעיה אינה שהחניון אינו מנוקה מספיק.
הבעיה היא שאנחנו מנסים לנקות הכול באמצעות אותה פעולה.
טיפ מקצועי
לפני ניקוי חניון גדול, עברו בו פעם אחת ברגל.
חפשו:
כתמי שמן.
שלוליות.
חול.
תעלות מלאות.
אזורים עם לכלוך כבד.
פינות שמכונה לא תגיע אליהן.
ואז בנו את העבודה לפי מה שמצאתם.
אל תתייחסו ל־1,500 מ"ר של חניון כאילו כל מטר בהם צריך בדיוק אותו טיפול.
רשימת בדיקה – ניקוי חניון
☐ בוצע סיור לפני תחילת העבודה.
☐ נאספה פסולת גדולה.
☐ לכלוך יבש הוסר לפני השטיפה.
☐ תעלות ופתחי ניקוז נבדקו.
☐ כתמי שמן טופלו בנפרד.
☐ חומר הניקוי מתאים למשטח.
☐ החומר משמש במינון הנכון.
☐ נבחרה מכונה המתאימה לגודל השטח.
☐ פינות ושוליים מקבלים טיפול ידני.
☐ אזורים מתחת לרכבים נכללים בניקוי כאשר ניתן.
☐ העבודה מתואמת עם הדיירים כאשר נדרש לפנות חניות.
☐ אזור העבודה מסומן.
☐ העובדים נראים לנהגים.
☐ לא נשארות שלוליות מיותרות.
☐ מים מלוכלכים נאספים בצורה מתאימה.
☐ קירות ועמודים מקבלים ניקוי תקופתי.
☐ אזורי הכניסה למעליות נשמרים נקיים.
☐ תקלות שנחשפות במהלך הניקוי מדווחות.
☐ שלוליות חוזרות נבדקות ולא מטופלות רק במגב.
☐ קיימת הפרדה בין ניקיון שוטף לניקיון יסודי.
דקה של ועד בית
חניון נקי לא נמדד בכמות המים ששפכנו עליו.
העבודה הטובה ביותר מתחילה דווקא לפני המים:
מוציאים את האבק.
מטפלים בכתמים.
בודקים את הניקוזים.
ורק אז מקרצפים ושואבים.
לפעמים פחות מים ושיטת עבודה טובה יותר נותנים תוצאה נקייה בהרבה.
לסיכום
חניון הוא שטח גדול, עמוס ומלוכלך מטבעו.
לכן לא נכון להתייחס אליו כמו אל רצפת הלובי.
ניקוי איכותי של חניון יכול לכלול מספר שלבים:
טאטוא ואיסוף לכלוך יבש.
טיפול בכתמים.
קרצוף מכני.
איסוף מים מלוכלכים.
ניקוי ניקוזים ופינות.
וביקורת לאחר העבודה.
הציוד חשוב.
אבל כמו בכל תחום ניקיון מקצועי, הציוד הוא רק חלק מהסיפור.
התוצאה נקבעת בעיקר לפי שיטת העבודה.
זקוקים לעזרה בניקיון ותחזוקת הבניין?
ארביב אחזקות מנהלת שירותי ניקיון ותחזוקה לבנייני מגורים, ומתאימה את שיטת העבודה, הציוד ותדירות הטיפול למאפייני הבניין ולשטחים המשותפים בו.
